על איזה יין ראוי לקדש?
רבים טועים לחשוב, ע"פ המפורסם בתוית הבקבוקים (כמו בשאר ענייני העולם, נפתים אחר הפירסומת...), ש"יין לקידוש" הוא היין הכשר והמתאים ביותר לקידוש, ולא היא, ונבאר דעתינו בקיצור.
במסכת בבא בתרא (צ"ז:(" אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב, אין אומרים קידוש היום אלא על יין הראוי לינסך על גבי המזבח".
וכן פסק רבינו הרמב"ם (שבת פכ"ט הי"ד):" אין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי המזבח. לפיכך אם נתערב בו דבש או שאור, אפילו כטיפת חרדל בחבית גדולה, אין מקדשין עליו. כך אנו מורין בכל המערב. ויש מי שמתיר לקדש עליו, ואומר לא נאמר היין הראוי לנסך ע"ג המזבח אלא להוציא יין שריחו רע או מגולה, או מבושל, שאין מקדשין על אחד מהן".
לפי"ז אסור לקדש על יין מתוק (ראה הלכות איסורי מזבח פ"ו ה"ח), וק"ו אם הוסיפו לו תוספת ממתיקה. ומסתבר שכל שעבר תסיסה כראוי, אף אם נשארה בו מתיקות כלשהיא אינה פוסלת, ורק אם לא תסס לגמרי (או לא עבר כלל תהליך תסיסה, כגון הקרוי מיץ ענבים), ונשאר מתוק מאד פסול לקידוש. וכן יין מבושל או מפוסטר (בחום, אף אם [נניח] שלא השתנה טעמו) פסול (ולדעת רש"י והר"ש (תוספות ד"ה אלימא בבא בתרא שם), ואולי כן דעת רבינו, ברכתו "שהכל"). לפי"ז מה שקרוי יין לקידוש (המכונה גם יין פטישים), תרתי איתנהו ביה, הוא מבושל, וגם יש בו תוספות ממתיקות (סוכר ענבים ועוד תוספות..). ומיץ ענבים אף פחות ממנו, שאינו בגדר יין (ראה מ"ב שם סק"ה).
אמנם הרשב"א, המגיד משנה (שם), הרמב"ן ועוד, התירו לקדש על יין מתוק והביאו ראיה לדבריהם מהתלמוד הירושלמי (פסחים פ"י ה"א), שהתיר לצאת ביין קונדיטון (שמעורב בו דבש ופילפלין), ומרן בשו"ע נראה שהכריע כדעתם (או"ח רע"ב ס"ג וס"ח), והביא דעת הרמב"ם רק כי"א.
ולענין יין מבושל (שפסול למזבח ולד' הרמב"ם לעיל פסול אף לקידוש), כתב ה"טור":"..ועל יין מבושל רבו הדיעות, הרב שמעיה כתב בשם רש"י שמברכין עליו "שהכל" וכ"כ הרי"ץ גיאת אפילו נתבשל מעט, וכן אם נתן לתוכו מעט דבש מברכין עליו שהכל, וכ"כ רב האי גאון, אבל בעל העיטור ור"ת והרא"ש התירו, שלדעתם הבישול אדרבא משביח את היין.וגם בזה הכריע מרן השו"ע להקל.
עוד כתב הרמב"ם (שם), דשמרים שנתן עליהן מים, אע"פ שיש בהן טעם יין אין מקדשין עליהן, אא"כ יש לפחות רבע יין, שזה כיין מזוג. וכ"פ מרן בשו"ע (או"ח ר"ד ס"ה). אבל הרמ"א (שם) היקל, ודעתו שאף אם היה רק חמישית יין, עדיין נחשב יין. (ומכאן, שבאותן יינות שכתוב עליהן "כשר אף לדעת מרן הב"י " – לאו שבח הוא...אלא דע שמעורב בו מים, אמנם לא יותר משלשה רבעים..).
סכום
המשובח ביותר לקידוש [ולד' הרמב"ם לעיכובא], הוא יין שאינו מפוסטר, אין בו תוספת ממתיקה, ואינו מתוק מאד אף בטבעו.
לכו"ע ראוי להחמיר, (בעיקר בליל שבת שהקידוש מן התורה), ובפרט שהיום היין הנ"ל מצוי ואינו יקר.
אף לדעת המקילים, נראה שעדיף יין על מיץ ענבים.
